עקרונות ה-Coaching על פי איק"א
הקוד האתי של מאמני איק"א מבוסס על שלושה עקרונות יסוד לעשייה אימונית:
1. "תכליתו של האימון הוא הצלחת המתאמן. מהות ההצלחה נקבעת על ידי המתאמן על פי ערכיו. המאמן מסייע למתאמן להגדיר את ערכיו ואת ההצלחה הרצויה, ולהתוות את דרכו אליה."
עקרון זה תואם האת האופן שבו רוב הספרות המקצועית העוסקת באימון מתייחסת אל המטרה העיקרית של הקואצ'ינג: "הצלחה". כלומר: להביא את המתאמן (הלקוח) לרמת הצלחה מירבית בתחומי פעילותו השונים ובכלל.
2. "המתאמן הוא שלם, יצירתי ובעל תושיה. הצלחת המתאמן תושג תוך ניצול מיטבי של המשאבים והיכולות העומדות לרשותו. המאמן מסייע למתאמן להכיר בשלמותו, לזהות את יכולותיו ולהתוות את אופני השימוש בהן אשר יביא להצלחה."
הקואצ'ינג לא נולד באקדמיה. מקורו בניסיון המצטבר של חברות ייעוץ אמריקאיות בייעוץ אישי למנהלים, אנשי מקצוע, סלבריטאים, אנשי ציבור ופוליטיקאים, ובאימוץ עקרונות מסגרת האימון בספורט.
לכל סוגי האימון בספורט שני עקרונות חוזרים:
לכל סוגי האימון בספורט שני עקרונות חוזרים:
- יצירת מסגרת ברורה של זמן ואמצעים מתאימים בהם המאמן והמתאמן מתנתקים מהמציאות השוטפת (במחנה אימונים), ומשקיעים את כל העומד לרשותם בשיפור תוצאות ובהכנה רגשית ונפשית לתחרות.
- מדד להצלחה הוא התוצאות.
הקואצ'ינג יוצר מסגרת בעלת עקרונות וכלים מוגדרים, בה מתבצע תהליך אימון, ליווי, הנחיה, הכוונה ולמידה של המתאמן. תהליך זה מכוון "לתפור" למתאמן את אסטרטגיית ההצלחה המתאימה לו ביותר, לתרגם אסטרטגיה זו לתוצאות ספציפיות ולפעול יחד להשגתן. התהליך הוא אישי או קבוצתי (בקבוצות קטנות).
3. "המתאמן הוא האחראי לחייו ולתוצאות המתקבלות בהן.
המאמן יסייע למתאמן להכיר באחריות זו ולממש אותה הלכה למעשה. המאמן אינו רשאי לפטור את המתאמן אף לא מקצת מאחריותו זו, ואינו רשאי לקחת אותה על עצמו."
המאמן יסייע למתאמן להכיר באחריות זו ולממש אותה הלכה למעשה. המאמן אינו רשאי לפטור את המתאמן אף לא מקצת מאחריותו זו, ואינו רשאי לקחת אותה על עצמו."
בשונה מתהליכי הייעוץ המוכרים, המתמקדים בדפוסי התנהגות והתנהלות, ביכולות ומיומנויות, בסגנון ובאישיות - מתמקד ההקואצ'ינג בתוצאות, בכלים ואמצעים להשגתן ובהסרת מכשולים. הקואצ'ינג עושה זאת מעמדה שוויונית בה אין למאמן עדיפות על המתאמן. הקשר האימוני כמונו כקשר בין שניים ההולכים יחד בדרך: האחד (המתאמן) הוא זה שצריך להגיע, אך אינו יודע בדיוק לאן ובאיזו דרך. השני (המאמן) הוא מורה הדרך, שמסייע לחברו להחליט לאן ברצונו ללכת וכיצד להגיע לשם.